מראות שבורות: סרט ישראלי חדש

סרט ישראלי חדש מגיע למסכים. דרמה מרגשת זוכת פרסים, שמצטיינת בהטוויית סיפור נוגע ללב, משחק משובח של השחקנים הראשיים ובמסרים החשובים שהסרט מנסה להעביר.

במרכז הסיפור עומדת דמותה של אריאלה, נערה מתבגרת שברירית אך חזקה, המסע האישי שהיא יוצאת אליו ומערכת היחסים הטעונה עם אביה, קצין בכיר בצה״ל.

איך משפיע העבר שלנו על מערכות היחסים שאנחנו בונים? אריאלה (שירה האס) היא נערה שגדלה כמורדת בעל כורחה. אביה גיורא (יפתח קליין), קצין מעוטר בקבע, עוקב אחר כל תנועה שלה ומעניש על כל טעות, קלה כחמורה. הוא מחנך אותה בקשיחות ובעקשנות של מפקד שטעה פעם בקרב, שילם מחיר בחיי אדם ולא מוכן לטעות שוב לעולם.

בוקר אחד אריאלה עושה מאחורי גבו שגיאה קשה שמובילה לאסון. הפעם גיורא לא מוכן להעניש אותה, אבל ההרגל שהקנה לה כל השנים, לפיו כל טעות גוררת עונש, חלחל אצלה. אריאלה נדחפת לחפש לעצמה את העונש האולטימטיבי, שיקל על תחושת האשמה וישיב את היציבות לחייה. בדרכה היא מגלה גם את האירוע מעברו של אביה שהפך אותו לחסר מנוחה. האם יצליחו האב ובתו לסלוח לעצמם ולהניח למשקעים מהעבר?

הביקורות שיבחו את הסרט:

 אמיץ ומלא חיים. חובת צפייה! Cinematographe יצירת ביכורים מרהיבה! Movie Trainer סיפור מרתק ומרגש Opereprime הופעה יוצאת דופן של כל השחקנים Spettacolo תופס את הצופה מהשנייה הראשונה Talky.Movie

על היוצרים:

אמרי מטלון בוגר בית הספר לקולנוע סם שפיגל בהצטיינות ובוגר בית הספר לתסריטאות בהצטיינות. כתב וביים את הסרט הקצר "קו תפר" אשר זכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל חיפה. 'קו תפר' השתתף בתחרות הרשמית של קלרמונט פרנד, מהפסטיבלים החשובים בעולם לסרטים קצרים, וכן בלמעלה מארבעים פסטיבלים נוספים ברחבי העולם, בחלקם זכה בפרסים. "מראות שבורות" הוא סרטו העלילתי הראשון באורך מלא.

אביעד גבעון בוגר בית הספר לקולנוע סם שפיגל. ביים את הסרטים הקצרים "האבן" ו"מכתבים לפופאי". ספר הביכורים שלו, "התמונה מסתכלת עלי" (אחוזת בית, 2006), נבחר לספר השנה על ידי מבקרי אתר YNET ולרומן הביכורים של השנה על ידי המגזין טיים אאוט. "מראות שבורות" הוא סרטו העלילתי הראשון באורך מלא.

דבר הבמאים:

בגן החיות התנ"כי בירושלים הייתה דובה אחת ששחתה כל ימיה במעגלים קטנים סביב עצמה. למרות שהיו בכלוב שלה בריכה גדולה, עצים, טרסות ודשא רחב ידיים, אותה דובה שחתה כל הזמן במעגל סגור באורך של הגוף שלה. מספרים שהדובה הזו הועברה לגן החיות התנ"כי החדש מגן החיות הישן והצפוף, שהיה כל מה שהכירה. הרדיוס של בור המים הקטן בגן הישן, היה כל עולמה ונשאר כל עולמה גם כשעולמה השתנה לחלוטין. כשנולד לאותה דובה גור בגן החיות החדש, הסתבר שגם הוא אינו מבחין בשטח המחייה הרחב שסביבו וגם הוא שוחה, אחרי אמו, במעגלים קטנים ומדודים סביב עצמו. בין אם הסיפור הזה נכון במלואו ובין אם זו פרשנות שהתפשטה ברבים, המראה הזה, של שני דובים שוחים במעגל, נחקק בזיכרון שלנו והיה דימוי שליווה אותנו במהלך כתיבת הסרט.

השם "מראות שבורות" מתאר את ההשתקפות של שבריהם של גיבורי הסרט אחד בשנייה. הטראומה שנחקקה אצל אב מועברת דרך התנהגותו לבתו. הרצון שלו להשיב את השליטה שנשמטה לו ברגע מכונן של חייו, גורם לו ליצור טראומה חדשה והרסנית אצל בתו דרך השליטה שהוא מנסה לכפות עליה, באמצעות משמעת וענישה. במובן הזה הסרט 'מראות שבורות' נוגע ברעיון שטראומה, כשלא מתמודדים איתה, עשויה להיות כמו ווירוס שעובר מאחד לשני. מדור לדור.

העונשים התכופים באים לידי ביטוי בסרט כאמצעי העיקרי של השגת השליטה. כך, באופן פרדוקסלי, דווקא דרך הרצון הקיצוני להעניש את עצמה, לוקחת אריאלה גיבורת הסרט את השליטה על גורלה מידיו של אביה. אריאלה לעיתים במודע ולעיתים באופן שאינו מודע, מורדת בעולם הגברי והמיליטריסטי שבו נגזר עליה לחיות. גם כשאביה יהיה זה שיפגוש אותה בסוף הסרט, תהיה היא זו שקבעה את מסעו לשם. בכך תאפשר אריאלה לאביה להשתחרר מהכבלים שקושרים אותו לעולמו הישן ובכך למעשה תפתח פתח גם לשחרור שלה עצמה. בחזרה לאזור הטראומה ובהתמודדות איתה גלומה האפשרות להתחלה של גאולה.

כשאנחנו נדרשים לשאלה מדוע אנחנו, שני יוצרים גברים, בחרנו לספר על גיבורה שהיא נערה, אנחנו מרגישים שדווקא לנו כגברים היה חשוב להפנות את האצבע הבוחנת ולעיתים גם המאשימה הזו כלפי החברה הפטריארכלית והמיליטריסטית שבה גדלנו. יחד עם זאת מאוד היה לנו חשוב שמסעה של אריאלה יהיה אותנטי ושישתקף גם דרך עיניים נשיות. עשינו זאת תוך כדי שאנחנו מוקפים ביוצרות נשים רבות, מעורכת התסריט, דרך המפיקות הראשיות ומנהלות מחלקות בסט הצילומים ועד לעורכת הסרט ויועצות העריכה.

לנו יוצרי הסרט שורשים עמוקים בסיפור שלו. הן הטראומה הצבאית של גיורא והן הענישה העצמית, גם זו המינית של אריאלה, נכתבו בהשראת דמויות קרובות לנו ביותר. הכרנו מקרוב את המצוקות שלהן ואת הרצונות שלהן. במציאות יכולת המעורבות שלנו בבחירות שהן עשו הייתה מוגבלת. אבל לכתיבה יש את הכוח לתת לסיפורים סוף אחר. ואם לחזור לדימוי הדובים, לפתוח את המעגל.

כשהגענו לקצה התסריט עמדנו מול הדמויות הללו שכתבנו וניסינו לשאול אותן: האם יש בסופו של הסיפור הזה מקום לסליחה? האם סליחה של אריאלה לגיורא תעזור לה עצמה בהמשך חייה? האם התחלה של סליחה מצידה תיתן לו הזדמנות להיות אבא טוב משהיה? כשהבנו שהדמויות שכתבנו מבקשות בעצמן את הסליחה הרגשנו משהו גדול יותר. שלנו חשובה הסליחה. לשנינו כיוצרים ואולי גם לכולנו כחברה. חברה יהודית ומיליטריסטית שבהקשרים רבים מקדשת דווקא את השליטה והענישה על פני הסליחה. בסרט הביכורים שלנו בחרנו להאיר מקומות אלו באמצעות פנס הקסם של הקולנוע ואנחנו מקווים שהסרט יגרום גם לצופיו להרהר במקום של סליחה בחייהם.

סרט בהפקת עומר סרטים, ויולה הפקות ו-The Content House | מפיק בפועל רונן שגיא | ליהוק יעל אביב | עיצוב אמנותי אירה כצמן | עיצוב תלבושות קרן אייל מלמד | מאפרת ראשית מייב הנפורד | ע. במאי ראשון בועז פסנזון | עיצוב פסקול ומיקס גיל תורן | עיצוב צבע ותמונה רון בן מאיר | מוסיקה מקורית אשר גולדשמידט | מקליט ראשי רן צרויה | צילום דניאל מילר | עריכהרונית פורת | תסריט אמרי מטלון ואביעד גבעון | עורכת תסריט נילי המאירי | יועצות עריכה ז'ואל אלכסיס, קרן ידעיה | בימוי אמרי מטלון ואביעד גבעון | מנהלת הפצה לירון אדרי | מפיקיםליאורה לנדאו, רונית רייכמן, אמרי מטלון, אביעד גבעון | מפיק שותף עידו קרטש

ישראל | 2018 | 104 דקות | עברית

מופץ על ידי סרטי יונייטד קינג – משה ולאון אדרי

הסרט הופק בסיוע קרן רבינוביץ' וערוץ 13 רשת

תמונות בכתבה: צילום דניאל מילר